#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. 1 מי שכותב שטר אקנייתא אחר שנעשה מעשה ההקנאה איזה תאריך יכתוב?	אמר רבא בר רב שילא לסופרים אם אתם יודעים את תאריך ההקנאה תכתבו אותו, ואם לא תכתבו את תאריך השטר שלא יראה כשקר.	בבא בתרא קעב.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. 2 שטר שנכתב במקום אחד על מעשה שהיה במקום אחר, איזה מקום יכתבו בשטר?	רב ורב הונא אמרו לסופרים שיכתבו את המקום שבו הם כותבים את השטר (והרשב&quot;ם הוסיף שיכתבו גם שהמעשה נעשה במקום אחר).	בבא בתרא קעב.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. 3 מי שיש לו שטר של מאה ורוצה לשנותו לשנים של חמישים, שנים של חמישים לשנותו לאחד של מאה, אחד של מאה לשנותו לאחד של חמישים, האם יכול ומדוע?	"רבא אמר שאינו יכול שיש רווח בשטר גדול למלוה שיכוף לפרעו וללוה שיפגום שטרו, ולהיפך יש רווח בשטר קטן למלוה שלא יפגום שטרו וללוה שלא יכוף לפרעו.<p dir=""rtl"">שטר של מאה שרוצה לשנותו לחמישים אמר רב אשי דלא משנינן, דלמא כתב לו שובר על שטר של מאה ויאמר שזה שטר אחר.</p>"	בבא בתרא קעב.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב: 2 שטר שכתוב בו לויתי ממך מנה האם כשר ומדוע?	"רב הונא ואביי חששו לנפילה ושמא נפל מאדם אחר והוא מצאו לכן אין צריך לשלם לו (בפי' דעת רב הונא ע' ברשב&quot;ם ופי' ראשון בתוס' כאביי משום נפילה אבל ר&quot;י פי' בעצם ממך מכל מי שמחזיק השטר אפ' אם מצא את זה).<p dir=""rtl"">רב חסדא פשט שחייב לשלם לו דשטר של ממך כשר כמו שהכשיר אבא שאול גט שכתוב בו גרשתיך היום ש'היום' משמע היום שהוא יוצא בו, ולנפילה ס&quot;ל דלא חישינן.</p>"	בבא בתרא קעב:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב: 2 שני יוסף בן שמעון הגרים בעיר אחת האם יכול אחר להוציא עליהם שט&quot;ח, הם להוציא זה על זה, ואחד מהם על אחד מהשוק ומדוע?	"להוציא עליהם - ודאי שאין מוציאים (שאין ידוע מי החייב), אלא ישלשלו או יכתבו סימן.<p dir=""rtl"">הם להוציא זה על זה - התנא במשנה סבר שכותבים ללוה אף שאין מלוה עמו ולכן סובר שאינם כותבים, אבל תנא דברייתא סבר שאין כותבים, ואין לחוש שהרי מי שמחזיק בשטר הוא המלוה.</p><p dir=""rtl"">הם להוציא על אחד מן השוק - במשנה מדויק שיכולים שלא חושש לנפילה, ואף לאביי דבעלמא חישנן לנפילה, לנפילה דחד ודאי לא חישנן, תנא דברייתא סובר שאין מוציאים, אב&quot;א נחלקו האם אותיות נקנות במסירה, ואב&quot;א לכו&quot;ע נקנות ונחלקו האם צריך ראיה.</p>"	בבא בתרא קעב:		י'
